אני מכירה את סטפני מאז שהייתי ילדה, ותמיד הערצתי את האומץ שלה לעבור מאנגליה כדי לבנות חיים בישראל.
אחד מהדברים שאוקיר הוא איך נהניתי להקשיב לסיפורים שלה מילדותה בלונדון: סיפורים מלאי קסם, הומור וחיים. דרך הזיכרונות האלה, היא שיתפה לא רק את העבר, אלא חלקים מעצמה.
סטפני הביאה איתה חסד שקט ואהבה עמוקה לעולם: אהבה שחלקה בכל מסע שעשתה, תמיד עם עמי לצידה.
היא הייתה חוקרת אמיתית בנשמה. מטיילת, מצלמת ולוכדת לא רק נופים יפים אלא תחושה של הרגע.
סטפני נתנה מעצמה בנדיבות, התנדבה ועזרה לאחרים.
תמיד אשא עימי את הזיכרונות של חיוכה, הנוכחות השלווה שלה וההשראה שנתנה באמצעות הדרך שבה חיה את חייה באהבה, ביצירתיות ובמטרה.