שלום לכולם ותודה שהגעתם לכאן היום.
אני שוב מאד מאד מתרגש שכל כך הרבה קרובי משפחה, חברים וחברות הגיעו לטקס גילוי המצבה של סטפי (ושלי בבוא היום).
סטפי היקרה שלי, אני עדיין איני יכול לתפוס את העובדה שאת איננה כבר איתי. אם יש דבר אחד שמנחם אותי כעת, זה שאת כבר לא סובלת ויכולה כעת לנוח על משכבך בשלווה לנצח.
אך מאותו רגע בו הפסקת לסבול, הסבל שלי הולך וגובר. סבל שנובע מגעגועים עזים, מעצב עצום ואינסופי, מריקנות גדולה, מבדידות ומתחושה שאין עם מי לחלוק חוויות, לתכנן תכניות, לבלות, לטייל בחו"ל ועוד.
עכשיו נותרו לי רק הזכרונות הנפלאים איתך והתמונות המספרות עליהם.
אז תודה לך יקירתי המופלאה והמיוחדת במינה, ותודה על כל השנים שזכיתי לחיות איתך ולחוות ביחד זוגיות מיוחדת ואהבה נפלאה.
את לימדת אותי לחיות ועיצבת אותי בדרכך המיוחדת. תמיד אזכור אותך כפי שהיית: אשה חזקה, חכמה, גיבורה, אמיצה, יצירתית, טובת לב, מלאת שמחה, חום ואהבה.
אל תדאגי מתוקה שלי, אני אשתדל להיות חזק ולהתחיל בדרך חדשה בעזרת המשפחה, החברים ואנשים טובים אחרים.
אוהב אותך לנצח