הספד של עמי 7.3.2024

שלום לכולם ותודה שהגעתם לכאן היום.

זה מאד מרגש אותי לראות כל כך הרבה בני משפחה, חברים וחברות שהגיעו לכבד את סטפי בדרכה האחרונה.

המעמד הזה, כפי שאתם מבינים, קשה לי מאד מאד. סטפי היתה כל עולמי, ו"חיים שלי" – תרתי משמע. היא היתה בשבילי אהבת הנפש שלי, חברה לחיים, נפש תאומה, מגדלור שמתווה את הדרך ובעצם חלק בלתי נפרד ממני.

אבל שלא תקבלו את הרושם שהיינו דומים: ממש לא. אפשר להגיד שבהרבה תכונות ותחומים היינו שונים לגמרי זה מזו: סטפני היתה דייקנית, זריזה וסופר יעילה. אני בדיוק להיפך…היא היתה רגישה לריחות, קולות ורעשים ואני לא כל כך…היא אהבה אופנה, בגדים, צבעים ואמנות ואני פחות…היא תמיד אמרה לי מה ללבוש לעבודה, לנסיעות שלנו לחו"ל, לאירועים וכד' וקיבלתי זאת באהבה ובהערכה גדולה…

אולם האהבה בינינו היתה חזקה מאד וחיברה אותנו. עברנו תקופות קשות בחיינו אך עברנו אותן בתמיכה הדדית ובאהבה רבה.

אהבנו מאד לטייל בעולם, לגלות מדינות, עמים ושבטים נידחים בקצווי תבל ולאסוף חפצי אמנות שאותם ילידים עשו במו ידיהם. וזה המקום לספר שהיא היתה גם צלמת מוכשרת מאד ולעניות דעתי  התמונות שלה היו יכולות להתחרות בהצלחה בתמונות ב"National Geographic" ובמגזיני טיולים אחרים. היא מאד אהבה פילים: בנוסף לטיולים בשמורות טבע באפריקה, היא אספה עשרות רבות של פסלוני פילים מרחבי העולם. וכעת מלווה אותה פילון קטן שחרחר שייטמן יחד איתה. היא אחזה בפילון כשאושפזה בבי"ח עד לרגע האחרון And thank you Elaine)).

היא אהבה מאד אמנות: היא ציירה, עשתה עבודות קולאז', קראה וצפתה בתכניות על אמנים מפורסמים וכשהיינו בחו"ל ביקרנו בתערוכות במוזיאונים ובגלריות רבות. ממנה למדתי הרבה על אמנות ותולדות האמנות.

טיילנו גם במקומות מאתגרים למדי, חלקם בשולי הציביליזציה. מקומות מסוימים היו אפילו ללא חשמל ומים. אך תמיד שהינו במלונות ולודג'ים ברמה גבוהה. טסנו בהליקופטר באוסטרליה מעל השונית הגדולה, בניו זילנד נחתנו על קרחון, בברזיל מעל מפלי האיגואסו ובהוואי מעל הרי געש, במטוס ים בקנדה, במטוסים קטנים בפפואה גיניאה החדשה לבקר שבטים נידחים. ביקרנו בפטגוניה, באיי הפסחא, באפריקה, ביפאן, בהודו ועוד. שטנו בנהרות האמזונס (ברזיל), המקונג (לאוס וויאטנם), היאנגצה (סין), הזמבזי (זימבבואה) ועוד.

סטפני נראתה עדינה ושברירית אך בעת הצורך היתה אמיצה וקרת רוח. כך זה היה בחלק מהטיולים וכך היה בכל המלחמות החל ממלחמת המפרץ וכלה במלחמת ה-7/10. בתקופת האינתיפדה השניה היא המשיכה לנסוע באוטובוסים לעבודה למרות הפיגועים ופעם אחת האוטובוס שלה התעכב מעט והגיע לתחנה בכפ"ס דקה או שתיים לאחר שמחבל ביצע פיגוע התאבדות…

גם במקרי חירום ביתיים היא פעלה בקור רוח ותושיה למשל כאשר כיבתה בעצמה שריפה שפרצה בארון בגדים בחדר השינה בגלל מפזר חום לא תקין.

היא היתה בעלת ידע נרחב ומעמיק בתחומים שונים ומגוונים כגון: אמנות, היסטוריה, מוסיקה, גיאוגרפיה, פוליטיקה, בישול וקולינריה ועוד. אחד הדברים האהובים שעשינו יחד בבית היה לפתור חידוני טריוויה בעיתונים ובטלוויזיה, בייחוד בטלוויזיה האנגלית.

סטפני נולדה באנגליה והיתה בת יחידה. היתה לה ילדות מאושרת בחיק משפחתה.היא מאד אהבה להיזכר בכך ולספר לי. מהיכרות ארוכת שנים עם המשפחתה אני יכול לאשר שאכן כולם היו והינם אנשים חמים ואוהבים ששמרו על קשר הדוק וכמעט יום יומי בטלפון ובוואטסאפ עד הימים האחרונים.

בגיל 16 התחילה לעבוד במרקס אנד ספנסר והתקדמה למשרת קניינית אופנה. היא אהבה מאד את עבודתה ששילבה אופנה, טקסטיל, בגדים וצבעים.

ב-1973 סטפני וחברתה, סילביה, הגיעו ארצה כמתנדבות בקיבוץ מעין צבי למשך חצי שנה. לשתיהן ובמיוחד לסטפני, זו היתה תקופה נפלאה. לאחר חזרתן לאנגליה פרצה מלחמת יום כיפור. בעקבות המלחמה שתיהן עלו ארצה. סטפני ב-4/1975 וסילביה מעט לפניה. סטפני היתה ממש ציונית.

סטפני החלה לעבוד בבנק כללי סניף ת"א זמן קצר לאחר עלייתה ושם נפגשנו ומאז מעולם לא נפרדנו…

לאחר חתונתנו, אחד מאיתנו נאלץ לפרוש מהעבודה בבנק עקב מדיניות הבנק שאסרה על אנשים נשואים לעבוד יחד. עקב כך היא פרשה לאחר חתונתנו ב-1977 והחלה לעבוד כמזכירה בחברת אלקטרוניקה אלכסנדר שניידר. משם עברה בשנת 1986 למשרד עו"ד קליינהנדלר את הלוי. היא החלה לעבוד שם כמזכירה אך במהלך השנים תפקידה הלך והתרחב. היא עסקה בחשבונות וגביה מלקוחות, ועוזרת אישית למנהל המשרד ואפילו תכנון שיפוצים במשרד בעת הצורך… בשנת 2001 המשרד התאחד עם משרד עו"ד גרוס והפך למשרד עו"ד בין הגדולים בארץ. גם שם הכירו ביכולותיה והיא התקדמה לתפקיד מנהלת שיווק ומארגנת כנסים מטעם המשרד. בנוסף לכך, היא ניהלה ונטלה חלק מטעם המשרד בפרויקט התנדבותי של עובדי המשרד במועדונית משפחתית של עירית ת"א לילדים בסיכון.

סטפני היתה אהובה על כל מי שהכיר אותה. היא ידעה להתחבר עם אנשים שונים מאד זה מזה באופיים ובתחומי התענינותם וגם ידעה לשמור על קשרים עם חברות ילדות מגיל 11 שחיות היום ביבשות שונות (אנגליה וארה"ב), וגם עם חברות לעבודה. היה לה חוש הומור מפותח ותמיד פרגנה לאנשים ולא היה לה גרם של קנאה באנשים אחרים. מישהי מחברותיה קראה לה נשמה טהורה ואני סבור שזו היתה הגדרה מדויקת של מי שהיתה.

שלוש השנים האחרונות היו קשות מאד עקב מחלת הסרטן הארורה. סטפני היתה מדהימה באופן בו התמודדה עם המחלה ועם תופעות הלוואי הקשות של הטיפולים. באומץ, בגבורה ובקור רוח תוך הבנה מעמיקה של תהליכי המחלה והטיפולים ומבלי להתייאש. וזו ההזדמנות להודות מקרב לב לכל אלה שעזרו ותמכו בנו בשעותינו הקשות. תודה רבה!

אז זהו, אני הייתי יכול לעמוד כאן ולספר עוד ועוד על אשתי המופלאה אך תם כוחי והייתי רוצה לאפשר לאנשים אחרים מהנוכחים כאן לספר על סטפני.

היי שלום יקירתי המופלאה והאהובה, אני מתנחם בשנים הרבות שהיינו ביחד ובכך שעכשיו את כבר  אינך סובלת ואני מקווה שנתאחד שוב, והפעם לנצח, בצד השני.