זוכרים את סטפני – מאת סילביה היל
כיצד ניתן אפילו להתחיל לכתוב על חברות שנמשכה על פני יותר מ-60 שנה? תפנית של הגורל הפגישה את סטף ואותי ביום הראשון של תחילת שנת הלימודים בבית הספר התיכון בסאות'אנד כאשר הושיבו אותנו זו לצד זו מכיוון ששמות המשפחה שנלו התחילו באותיות "L" ו-"M". אבל מאותו רגע, הפכנו לבלתי נפרדות, והחברות בינינו רק הלכה והתחזקה עם השנים.
כשעברתי ב-1988 מישראל לפורט וורת', טקסס כדי להתחתן עם JW המרחק מעולם לא החליש את הידידות שלנו. הקפדנו לדבר בטלפון, בסקייפ, להישאר מחוברות כל שבוע כמעט ללא יוצא מהכלל. דרך כל שמחה וכל צער, היינו הכי קרובות ואוהבות שאפשר. כשבעלי האהוב נפטר בסוף 2023, למרות שסטף בעצמה נאבקה במחלה קשה, היא הייתה שם בשבילי – ניחמה, עודדה וסיפקה לי תמיכה בלתי מעורערת. זו הייתה סטף – תמיד חושבת על אחרים, תמיד נותנת, גם כשהיו לה כל כך מעט כוחות. אני באמת מקווה שהייתי שם בשבילה כשהיא נאבקה במחלתה במשך שלוש שנים.
אני מוקירה את אינספור הפעמים שחלקנו יחד, והם עדיין מעלים חיוך על פניי כשאני חושבת עליהם. צחקנו עד שבכינו יותר פעמים ממה שאני זוכרת. הכרנו אחת את השניה כל כך טוב שלפעמים לא היה צורך במילים; ידענו בדיוק מה האדם השני חושב, ואפילו יכולנו לסיים את המשפטים אחת של השניה. אהבנו לעשות קניות ביחד ולשתינו הייתה אהבה עזה לאופנה למרות שהסגנון שלי היה קצת יותר ראוותני מזה של סטף..
כששתינו התחלנו לעבוד בלונדון, היינו נוסעות יחד ברכבת מסאות'אנד ללונדון ובחזרה. בגיל 17 יצאנו לחופשה בארץ, התאהבנו בארץ ואז חזרנו לבלות שישה חודשים בלתי נשכחים בקיבוץ מעיין צבי. סטף עלתה לישראל שנה אחרי וגרנו יחד ברמת גן, חלקנו תקוות, חלומות ואינספור כוסות תה – עד ליום שבו עמי נכנס לחייה וסחף אותה מרגליה..
למרות שבסופו של דבר גרנו אלפי קילומטרים אחת מהשניה, תמיד מצאנו דרכים להתאחד מחדש, לטייל וליצור זיכרונות חדשים. סטף ועמי תמיד היו המוח מאחורי הטיולים שלנו, תכננו כל פרט בהתלהבות ואהבה לחיים שהייתה מדבקת. התמזל מזלנו והיינו צריכים רק להופיע ולהצטרף אליהם. יחד, גילינו את מקסיקו, ספרד, דרום אפריקה, אלסקה – וכל כך הרבה מקומות אחרים – כל טיול היה מלא בצחוק, גילוי דברים חדשים ושמחה. אם כי אני חייבת להודות שעמידה בקצב של סטף ועמי היה לעתים קרובות מאתגר עבורנו.
קשה לתאר במילים כמה אני מתגעגעת לסטף. היא לא הייתה רק חברה; היא הייתה חלק ממני. טוב הלב שלה, ההומור שלה וחוכמתה השאירו חותם בל יימחה עליי ועל כל מי שהתמזל מזלו/ה להכירה ואפילו באופן שטחי..
תודה לך, סטף, על היותך החברה הכי טובה שכל אחד יכול לאחל לו. האהבה שלך, הצחוק שלך והרוח היפה שלך יחיו לעד. את אהובה מאד, חסרה מאוד, ולעולם לא תישכחי..